נזקי מים ולחות: הגורם השקט להרס מבנים

נזקי מים ולחות נחשבים לאחת הבעיות השכיחות והמורכבות ביותר בתחום הבנייה והשיקום.

חדירת מים, גם בהיקפים מזעריים, עלולה לגרום עם הזמן להרס מצטבר של חומרים,

לפגיעה ביציבות המבנה ולסיכון בריאותי הנובעת מהתפתחות עובש ומיקרו אורגניזמים.

מקורות הרטיבות מגוונים:

איטום לקוי בגגות ובמרפסות, צנרת פנימית פגומה, סדקים במעטפת המבנה או ניקוזים לא תקינים.

לעיתים מקור הנזק סמוי מהעין, ומתגלה רק בשלב מתקדם, כאשר כבר נגרמו פגיעות משמעותיות לטיח, לבטון ולברזל הזיון.

תהליך איתור נזקי מים מתבסס על שימוש באמצעים מתקדמים, ובהם מצלמות תרמיות, מד לחות, בדיקות לחץ לצנרת וסריקות אינפרא אדומות.

בדיקות אלו מאפשרות לזהות אזורי חדירה, לעקוב אחר התפשטות הלחות ולהעריך את מידת הפגיעה בחומרי הבנייה.

לאחר איתור מקור החדירה, מתבצע טיפול ממוקד הכולל ייבוש התשתיות, החלפת שכבות בידוד שנפגעו, יישום חומרי איטום ייעודיים ושיקום פני השטח.

במקרים של פגיעה נרחבת נדרש פירוק חלקי של קירות או ריצוף לצורך גישה מלאה לתשתית.

חשוב להדגיש כי טיפול שטחי בסימני רטיבות בלבד כגון:

צביעה מחדש או תיקון נקודתי אינו פותר את הבעיה אלא דוחה את התפתחותה.

פתרון אמיתי מחייב טיפול במקור החדירה ושיקום יסודי של החומר הפגוע.

נזקי מים שאינם מטופלים בזמן עלולים להאיץ תהליכי קורוזיה בבטון ובפלדה, להחליש את חוזק המבנה ולהוביל לעלויות שיקום גבוהות בהרבה בעתיד.

לפיכך, אבחון מקצועי וביצוע תיקון הנדסי מיידי הם תנאי הכרחי לשימור שלמות המבנה ועמידותו לאורך זמן.

בפרק הבא נעסוק בשיקום קונסטרוקטיבי:

תהליך שבו מוחזקים, ומיוצבים רכיבי השלד והבטון לאחר שנגרם להם נזק מבני או קורוזיה מתקדמת.